תקופת הסגר בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה היוותה עבור כולנו קטיעה ברצף החיים וכניסה למסע של התמודדות יומיומית עם אי ודאות שלא חווינו קודם לכן . חוויה שכללה החלטות קשות, רגעים של מנהיגות וחוסר אונים, רגעים של תסכול והישג ,תחושות שותפות ובדידות , עייפות וגילוי. הכל מהכל.
בתקופה מבלבלת זו יצא לי להשתתף במסגרת הלימודים בקורס "הנחיית קבוצות גדולות" של אוניברסיטת אריאל בתהליך מקוון עוצמתי ומטלטל במיוחד בשם " פסגת החקר המוקיר" אשר פעל אצלי כגנרטור של אנרגיות והניע אותי לפעולה. האירוע המקוון אורגן בהקפדה ודיוק רב על ידי המנחות טובה אברבוך ורותם עופר יחד עם צוות היגוי שכלל משתתפים שבחרו להיות חלק בהובלה.
פסגת חקר מוקיר הינו תהליך דיאלוגי המאפשר לנסח שאלה בוערת ( במקרה שלנו השאלה היתה " איך נוכל להתמודד בהצלחה עם מצב של אי ודאות קיצונית?"), ולהתחבר ל"יש" ול" אפשר" האישי והקולקטיבי. שיטה זו פותחה על ידי דויד קופרידר ומבוססת על ההנחה כי תחושת מסוגלות עצמית הנשענת על משאבי ידע ומיומנות הקיימים באנשים היא מפתח להתמודדות מוצלחת עם אתגרים מורכבים ולאו דווקא התמקדות בבעיות, טעיויות ותקלות אשר מומחים יכוונו לפתרונם.
במשך יומיים (כן, לא תאמינו- יומיים בלתי נשכחים באמצעות תקשורת מקוונת בפלטפורמה "זום") נפגשנו כ-50 משתתפים מכל הארץ, חלקם חברי קבוצת הלימוד שלנו וחלקם אורחים , ועברנו מסע אישי וקבוצתי עוצמתי שכלל מספר שלבים.
בהתחלה יצרנו מחדש שייכות וחיבור לשלם וכל הקולות תוך שיתוף מה חי בנו היום. לאחר מכן , ניגשנו לעבודת גילוי של כוחות ותובנות סביב השאלה " מה מאפשר לנו להתמודד עם מצבים של אי ודאות קיצונית" באמצעות עבודת חקר בשלשות סביב ארועים ספציפיים מהעבר. השיחה בשלשות היתה מרתקת, מחברת בינינו ומחברת אותנו לחכמה שעבדה לנו בעבר.
בתום תהליך הגילוי "נשלחנו" בחזרה לחיים שלנו עם "משימת חלימה" ללילה - בניית תמונת עתיד לא רחוקה- עוד שנה - כאשר הכל כבר מאחורינו ונוצרה למידה משמעותית וגם צמיחה מהמשבר.
בבוקר למחרת הגענו כולנו לאחר שחלמנו את העתיד ובנינו באמצעות קבוצות קטנות את החלום המשותף. דברנו על איך הוא ייראה ומה הוא יכלול. הכלים הטכנולוגיים אפשרו לנו לייצר תוצרים עשירים ויצירתיים במיוחד שכללו תמונות, ציטוטים, קבצים, שירים ואפילו סרטונים.
עם האנרגיה שקבלנו מהחלימה נגשנו לשאלה "מה עלינו לעשות כדי להתקרב לתמונת העתיד הרצויה שלנו?" בשלב זה נפתחו מרחבים ליוזמות והצעות להתארגנות באמצעות שיטת " כיכר השוק". משתתפים רבים "תלו" פתקי יוזמות על קיר השוק ולאט לאט נבנו צוותי יוזמה רבים אשר קמו באופן ספונטני בגמרי מתוך סקרנות, תשוקה ומחוייבות למשימה . אחד המשתתפים בפסגה תלה בכיכר השוק פתק בו הוא כתב: "רוצה ליזום מרחב לקיום פסגות חקר המוקיר בקבוצות וארגונים נוספים". לשם הצטרפתי כי היה לי ברור שמקומי הוא ב-" להעביר את זה הלאה."
באותו השבוע פגשתי מנהלת מחברת יעוץ והדרכה בה כל העובדים נאלצו לצאת לחל"ת ומצאו את עצמם מבולבלים, כואבים וחרדים לפרנסתם. המנהלת חיפשה בדיוק דרך להשאר בקשר ולדאוג שהצוות לא יפול לתחושות של חוסר אונים ויאוש. הצעתי לה להזמין את חברי הארגון לתהליך של פסגת חקר מוקיר ושוב כאן, הפעם כמנחים, חווינו יחד עם המשתתפים את הכח האדיר של החיבור אמיתי וכן לשאלות בוערות שפקדו אותם ומתן תשובות להן דרך ה"יש" וה"אפשרי".
לאחר היום הראשון חלק מהמשתתפים בתהליך פסגת חקר המוקיר מחברת הדרכה ויעוץ כתבו לנו בוואסאפ הקבוצתי:
" תודה רבה לכולם
לצוות ההנחיה ולמשתתפים
כל אחד תרם להשראה, למשמעות
ולתחושת התרוממות הרוח שאני יוצאת איתה. להתראות מחר.
לימור"
"תודה רבה על המפגש הנהדר היום 🦋
עבורי זו הייתה חוויה משמעותית מאד ומלמדת.
תודה לכל המשתתפים בשלישיות וברביעיות, על השיח ועל השיתוף.
יצאתי מהמפגש בתחושה שיש פה קבוצה נהדרת שיודעת ורוצה לעבוד.
תודה למנחים: מריאלה, גלעד, הדר ויעל - שידעתם למשוך בחוטים מבלי שהרגשנו.
להתראות 🌷 יהודית"
וביום השני, לאחר שלב החלימה והנעה לפעולה , כתבה אחת המשתתפות:
" היי חברים יקרים,
שוב תודה על השיתוף וההשתתפות של כולנו.
יש לכל אחד מאתנו משאבים ויכולות אדירים ואין לי ספק שהסינרגיה יוצרת מכפלת כוח.
אני מציעה שנקבע סדירות קבועה פעמיים בשבוע.
ננצל את פסק הזמן כדי להתחזק ביחד!
מה דעתכם לקבוע מפגש נוסף ביום ראשון הקרוב באותה שעה?
האם מישהו מוכן להיות המתכלל של הפעילות?
בואו נמשיך בתנופה שהתחילה כאן ביומיים האחרונים!!!!🏆💪"
בתום התהליך בחברה ליעוץ והדרכה נוצרו 2 קבוצות יוזמה -אחת ללמידה משותפת של כלים טכנולוגיים ואחת לתכנון "היום שאחרי" וכיום שתי הקבוצות פועלות במרץ – אחת בלמידת עמיתים והשנייה בבניית המלצות להנהלה.
זו לא היתה "נוסחת פלא" או אופנה חולפת. פשוט התחברות כנה ואמיתית יחד עם קבוצת העמיתים לאנרגיה של ה"יש" וה" אפשרי" אשר חיכתה אי שם בפינה לקבלת הזדמנות. התחברות כנה ואמיתית לחכמת הרבים שמתהווה בשיא עוצמתה- דווקא כשלמומחים אין תשובות. מסתבר בדיעבד שה"יום שאחרי" שלהם ושלנו -היה כאן כל הזמן.