מה עדיף? מגשר בודד או צמד מגשרים?


במסגרת עבודתי כמגשרת קהילתית הוזמנתי לגשר בין תושבים בישוב קהילתי הגרים בשכנות. צד אחד הינו תושב בעל עסק (עם רישיון) אשר הגיש בקשה לוועדת תכנון ובנייה להרחבתו אך השכנים הגרים בסמיכות מתנגדים לתכנון. הצדדים בקשו מגשר המומחה בתכנון ובנייה ולכן הזמנתי עו"ד מומחה בתחום להיות שותף בגישור. היות ומדובר על מערכת יחסים ארוכת שנים ומשמעותית , הסכסוך כלל היבטים רגשיים , בין אישיים וקהילתיים כך שהידע המקצועי שלי כמגשרת ועובדת סוציאלית אכן היה נחוץ ביותר. יחד עם זאת, על מנת לבחון את האלטרנטיבות של הצדדים ולהעריך את האופציות המוצעות בשלב המשא ומתן- חברי המומחה בתכנון ובנייה היה מרכזי. בלי הידע שלו הינו מדברים ״ באוויר״ ומעכבים מאוד את התהליך עד לבדיקה עם מומחה.

אחת השאלות המרכזיות בהליך גישור מקצועי היא מקום התוכן והתהליך. אני כמגשרת חייבת להיות מומחית לדיאלוג, בעלת ידע וכישורים מקצועיים המאפשרים ליצור סביבה בטוחה לביטוי רגשי כבסיס למשא ומתן יצירתי ואפקטיבי. יחד עם זאת, אם אין לי ידע בתחום הסכסוך, איך אוכל לעשות בוחן מציאות לציפיות ואלטרנטיביות של הצדדים? איך ניתן להעריך את האופציות המוצעות בשלב המשא ומתן?

ריסקין(1994) הציע מודל על פיו קיימים שני צירים עיקריים להבחנה בין רמות המעורבות השונות של המגשר: הציר הראשון נוגע לאופן הגדרת הבעיות על ידי המגשר - מיקוד צר או רחב. מגשרים בעלי מיקוד צר מניחים שהצדדים פנו אליהם לצורך עזרה בפתרון בעיה אותה הגדירו מראש- במקרה שלנו בעיית תכנית הבנייה. מגשרים בעלי מיקוד רחב מניחים שמעבר לבעיה הספציפית ולעמדות המוצגות ביחס אליה, קיימים נושאים ואינטרסים נוספים וכי הצדדים יפיקו תועלת מהתייחסות אליהם כמו דרכי תקשורת וקבלת החלטות בעתיד או בראיה יותר רחבה בניית הסכמות על צביון הישוב. הציר השני נוגע לתפיסה של המגשר את עצמו - כמעריך או כמאפשר. בגישה המאפשרת - המגשר מתפקד כמוביל תהליך בין הצדדים וממוקד בהבהרת הצרכים של כל אחד מהם. בגישה המעריכה - המגשר מוסיף גם את הידע שלו בתחום והערכתו לגבי יתרונות, חסרונות, סיכונים, רווחים ומגבלות הצדדים המעורבים בגישור. הוא גם יכול להביא בפני הצדדים את הערכתו לגבי פתרון הסכסוך ולנסות ולהציע פתרון משלו לסכסוך.

כמגשרת מאפשרת אני מאמינה ש"חוסר ידיעה" הוא יתרון בגישור, היות והוא מאפשר לך להגיע "בראש נקי" ולהקשיב הקשבה עמוקה וסקרנית לרגשות, תפיסות, צרכים ואינטרסים של הצדדים. אני שומעת יותר מידי סיפורים של מגושרים מאוכזבים וכועסים אשר הגיעו למגשר "מומחה תוכן" שניהל גישור קר ומנוכר ולחץ על הצדדים לקבל את "דעתו המלומדת". בני זוג שבקשו לעבור גישור לגירושין סיפרו שהגיעו למגשרת מאוד ותיקה אשר טענה ש"אינה מאמינה במשמורת משותפת". בלי לקיים שיחות נפרדות עם כל אחד מהצדדים הציעה כיוונים "שעל פי ניסיונה עובדים הכי טוב". היכולת לנהל תהליך רגשי נכון דורש מומחיות ומקצועיות לא פחות חשובה בגישור מידע בתחום הסכסוך.

הפתרון האופטימלי לדעתי הוא "גם וגם": למידה מעמיקה של תחום התוכן או עבודה משותפת של מגשר מאפשר ומגשר מעריך. נכון, משמעותה של שותפות הינה גם חלוקה ברווחים. יחד עם זאת, אני מאמינה שגישור איכותי ומקצועי המשלב מומחיות תהליך ותוכן בסופו של דבר ירחיב את קהל הלקוחות ויביא עוד ועוד אנשים להאמין בגישור ככלי מקצועי ונכון עבורם.


64 צפיות
  • Facebook - White Circle

 כל הזכויות שמורות למריאלה יעבץ בוחניק - מגשרת מוסמכת ©